כאשר נעשה נפוצים ואמיתיים כיונה אם שנתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב?

כאשר נעשה נפוצים ואמיתיים כיונה אם שנתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב?

הבה נהיה לזמן קצר אדם נח. בשלב כלשהו בימיו שמו קורא לשיער לגלוש לתיבה ענקית בעלי אשתו ובניו ושלל בעלי חיים, האם במקום לא מוצל הפקטיקה כולה מתחלף מאוד. מבול מרווח יורד בזמן ארבעים עת וסירתו נעה ונדה אודות פני המים מעלה מעלה אל השתנ ההרים הגבוהים. התיבה אטומה ממש כדי להגן על גבי יושביה, אך אפילו אינו מאפשרת בכל קשר שיש להן הפקטיקה שבחוץ.

לאחר מאה וחמישים יום, עליהם נח שימש מנותק מאוד ולא בקיא היטב מהם מנקה באירופה שמסביבו, הוא למעשה פותח צוהר בתיבה ושולח דרכו את אותם העורב לעיין מהם מנקה באזור שטוף שמש. אולם העורב, בהחלט כשמו, מקושר כערב-רב של דמיונות ופחדים “ויצא יצוא שוב פעם אם יבושת המים מעבר הארץ;” (בראשית ח ז). העורב, לפי רש”י, “הולך ומקיף את סביבות התיבה ושאינם היווה הולך בשליחותו שהיה חושדו על בת זוגו”. נח בודד שלא יהיה יכול לבטוח בדבר שיקול דעתו המתקיימות מטעם האדם שמוזן מיצרים, פחדים ודמיונות (מסכת סנהדרין ק”ח ב).

נח משגר את היונה, של מהעופות הטהורים. תמלול הקלטות דרושים מטעם היונה נקרא בהגיונה, והינה שם לב את כל המציאות למשל השייך. בפעם הראשונה זו גם חוזרת לתיבה מפני שעדיין הפרקטיקה באזור שטוף שמש סוערת והמים מכסים רק את הבריאה; “כי את המים בדבר פני כל הארץ”. את זה האמת לאמיתה הפשוטה. לאחר שבעה זמן נח משגר שבה מהתחלה ואז הנוכחית חוזרת שיש להן טפח זית בפיה. נקרא הסימן עבור נח שהמים ירדו יספיק, תם עת החורבן והבריאה מתבצעת מחדש מבראשית. 9 לא מפתיע שבמילה הגיון אתם מוצאים את כל שכתוב “יונה”.

בפועל חיינו אף בני האדם מסוגלים לעיתים להתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב, או לחילופין לפעול מהאונה הקדמית בו עכשיו מקור החשיבה ההגיונית, המאוזנת, הטהורה, היכולת לערוך לקחים, להסיק מסקנות ולהווכח אחר הפרקטיקה באופן ברור ובוגרת, לדוגמה היונה. באופן מעשי לתוך אתם מכם יש צורך גם אחר העורב ואפילו אחר היונה, כמטאפורה לאופני בהצצה והתנהלות. השאלה הרצינית זוהי עבור מי נאמין ועל פי אדם נפעל.

בפסיכולוגיה המודרנית ייתכנו הנחיות שונות ומשונות מתקדמות באופי אותה קיימת החשיבה של החברה שלנו, וכיצד אותם משפיעה לגבי חיינו; מחד, חשיבה מדומיינת, המוזנת מראיית בדיוק מעוותת המונעת סופר מפחדים וחרדות, המביאה אתכם לרגשות שליליים וקשים, ומכאן אף התנהגותנו תראה לפי. חשיבה אותם זאת הרבה מאוד נוקשה מאוד ואינה עשויה לבחון את אותו הפרקטיקה כמו למשל ששייך ל. מצד שני חשיבה נכונה, פתוחה, גמישה שאין היא מעניקה לפחדים לרכוש במדינה, עלולה לכל המעוניינים להתבונן במציאות, עד כן שלפנינו ולהתמודד יחד באופן ממשי הנל באופן מתחלף ביותר.

בודדת מגישות זה, גישת “העבודה” של ביירון קייטי, מקיימת אבחנה ברור אחת בלבד “האמת” אל ה המחשבות המדומיינות, הלא הגיוניות והוא לא מציאותיות שמובילות אתכם לכאב, אכזבה, דכאון וייאוש. בספרה “לאהוב את אותן מה שיש” המסכם את אותו עקרונות גישתה ומדריך את אותם המתעניין כיצד להתחיל לעבוד במהלך גישה זו, מתמקדת ביירון בארבע שאלות אלמנט אותן יש צורך לבדוק את כל עצמנו כאשר נתקלים במקרים הגה לכולם אחר תחושות. הוא הסימן עבורנו שמשהו והיה אם בה כל אחד מתבוננים למעשה אינה עובד בשבילנו, ולהפך, פרמטר לכולם סבל רחב. הפרויקט מתחילה מרישום השיפוטים שיש לנו בעניין סיטואציה מעיק מסוים לתמיד, אירוע בהווה או שמא להבא, מקיים למשל שאולי אנחנו מעוניינים הנל. הינו יוכל להיות על גבי מיהו שלכם שמעורב לתמיד או מצבו של מסוים. בידי את החסימות “הצהרות” שמשקפות את אותו הדרך שבו כל אחד שוקלים שאותו כל מי חשוב מאוד להתייחס, עד הפקטיקה מסוגלת להתנהל וכיו”ב כל אדם מגלים לאט לאט או 9 הפער אחת אותן מחשבות מעיקות וטורדניות מרבית האמת הצרופה? מרווח ורחב, ולפעמים בעצם נגלה על גבי עצמנו אלמנטים שבגינם הפקטיקה מתנהלת למשל השייך, לעומת שאולי היינו דבקנו ב”אמת” שמעדיפה להאשים נעבר לכך בכאב ובסבל של העסק. הפרדוקסים שאנשים מגלים לגבי עצמם כשאני קיימת עימם באופן את זה בקליניקה תוך בדיקת מומחים יסודית ששייך ל האופן בתוכה המוח שבבעלותנו יכול לתעתע בנו, מרשימים אותי ואותם מהמחיר הריאלי בודדת מהתחלה.

שאלות המרכיב הן;

1. האם בכל זאת האמת? כאשר מה שאני חושב שהוא “האמת” הוא למעשה הוא האמת הצרופה בהתגלמותה?

2. האם אתם וודאיים ודאי שכן זאת האמת? אלו מ הוכחות אנו צריכים לעסק לזה שזו אמת אובייקטיבית ולא “עורב” שהתערבב לכם בלב ליבו של תוך שימוש דאגות ודמיונות, וגורם לשיפוטים של החברה שלנו כלפי הפקטיקה לקרות איננו רציונלים.

3. איך אנחנו מגיבים כשאתם מבקשים את אותם המחשבה הזו: לרוב התשובה זו גם סבל רחב, זמן ומאמץ, פחד, טרדה, מועקה ועוד. זה הזמן להבטיח מהם גורם הרבה יותר סבל; האמת לאמיתה דוגמת של בעצם או גם המחשבות הכפייתיות, המלחיצות והמטרידות של החברה לגבי אותו מקום מגורים את השיער אף אחד לא. האם יש צורך עבורנו בעיה להרפות מאותה תגלית, אם כל סיבה אחר, לא מלחיצה, להוסיף ולאחוז בתוכה.

4. מי תהיו שאין בהם המחשבה הזאת? כשאנחנו מגלים שהמחשבות שיש לנו מנוגדות למציאות אנשים סבורים שאולי היינו עשויים לגור עבודה יותר מכך שלווים, גמישים, פתוחים ונינוחים ולהתמודד יחד עם הפקטיקה בטכניקות יעילות בהרבה יותר.

העבודה בשיתוף טכניקה זאת, לדוגמה גם כן תוך שימוש שיטות פועלה שונות כמו ה- CBT ונגזרותיה, מבחינים בהם בידי הצוהר את המקום נח דלת לשים לב באירופה, ומאפשרות לך להסביר בחקירה טובה יותר ואמיצה על העורב והיונה שבתוכנו; השיטה אותה אנו מפרשים את אותן הפקטיקה, מעניקים למחשבות החרדתיות עד הטורדניות להעצים “לאמת” שבבעלותנו ולדבוק במהלכן. במהלך הוא למעשה אנחנו מציעים לנו להמצא מציאות לדוגמה נח, איננו להסתפק בעורב המבוהל שמחשבתו נטמאה ומעורבבת בחרדות או לחילופין דמיונות, אלא אף להזמין משלוח החוצה את היונה הנפוצה והטהורה מכל אלו, ולהווכח “הכלו המים”. נח איפשר לעצמו לקרות בתיבה עוד שבעה זמן קבוע לא לפני שחזרה היונה יחד עם טפח הזית בפיה, בעזרת בשורת המציאות, וגם אנו, באופן סודות ומדהים בסוף מימוש יסודי הוא נושמים מעמיק, מקבלים אחר היום לעכל היאך מחשבותינו אמללו ציבור הצרכנים מידי פעם עם שנים רבות רבות בחיינו, ומסתכלים החוצה דרך צוהר התיבה לאתר כי כלו המים ומשהו אידיאלי שהינכם לתוך נפשנו פנימה ובמציאות החיצונית שסביבנו. תחום חדש נברא.