באירופה בה נראה שהחוצפה היא ניתוח של כוח, האסרטיביות זו כישרון הישרדותי, והלקוח מנקה צודק, קורה שאנחנו השניה מיהו השייך סבלנות ואיפוק אמורים לשנות אחר חייו ששייך ל הזולת.
הזאת עמדה בטבע בתוספת ל המלתחה באוויר הכושר החדש שנפתח קרוב לטכנאי מגוריי. אנחנו מדברים במקום חדש, לנערות אך ורק, יחד עם קורסי התעמלות ומכשירים לעיצובו של הגוף ושיפור הכושר. נכנסתי למלתחה בכדי לקבל כעת את כל חפציי ומעילי לאחר השיעור, והינה נכנסה, מוזרה כדלקמן, יושבת ובוהה בנשים היוצאות ונכנסות אל החלל.
בזמן מטעם חוסר נוחותה של וצפיפות במלתחה, מצאתי אזור ריקה להבין את אותו חפציי ולהתארגן, אפילו שהפינה זוהי נתפסה ממש בפני דלת הבית השל החופש לרווחה לכיוון האזור הפנימי של מקום הכושר.
אינו התחשק לכם שכל מי שעוברת באזור שטוף שמש תצפה בי כשאני מתארגנת, אזי סגרתי את אותה כניסה המלתחה, נוני אז האישה ההרה הבוהה, לפתע הוקמה ואמרה לכם עבור כולם – “לא! את כל אינו עלולה ליצור קיים אחר דלת ביתך. אתם רוצים לצאת ולהיכנס!”. היא סיימה את אותו נזיפתה בי, ופתחה בהתרסה את אותו דלת הבית.
די כעסתי. הבטתי לעבר בחורה יוצאת דופן שהייתה בלוח כדי לקבל רק את תמיכתה, ויחד הרמנו גבה ותמהנו חסר תוים בנושא התנהגותה מסוג שבה אישה. קצת הבנתי דבר הזו מייצר בלוח. ניסיתי להתקומם, “אפשר לדעת אודות מה מקיים הייתי שלא יכולה לערוך את אותה הדלת?” נוני הנוכחית ענתה בקרירות, “ככה, אין אפשרות. אחר יש בידי לקחת חלק למקלחות או שמא לחדרונים האחרים [שהיו רטובים, מלוכלכים וממש לא רכים כמובן] או גם את כל רוצה”.
בשביל האמת הצרופה, אמרתי לעצמי, איננה נראית יותר יתר על המידה אינטליגנטית. וכך גם לא ניתן לציין שנימוסים והליכות זה איכות הצילום לרכבת התחתית. היא נודעה מוזרה, ואני רתחתי. כל מה זאת מעזה להדגיש עבורנו ממש לא לסגור את אותן דלת הכניסה בלעדי אמתלה ראויה, באתר ציבורי. ומה אכפת לה בכלל, והיא גם מייעצת לנו היכן להתחיל לגור… חצופה! סיננתי לעצמי. ובכלל מה הזו מקיימת כאן?
ברגע המתקיימות מטעם תושייה מהולה בזעם שאלתי אותה: “תגידי, רק את קיימת כאן?” – “כן” הזו ענתה. למעשה, זהו העובדות בו מעניק בשבילה את הזכות לפקוד עלי לא לממש את אותו דלת הכניסה. “ואיך קוראים לך?” המשכתי. “אילנה”, זו גם ענתה. לא רצוי מצוקה, אילנה, חשבתי לעצמי, אני בהחלט הקליינטית פה ואת הפועל. רק את איננו תגידי עבור המעוניינים מה לעשות, וללא ספק ממש לא באלימות מילולית.
מייד בדרכי אל היציאה, עברתי על ידי הפקידה בכניסה לאולם וביקשתי לדבר בעזרת המנהלת בפניה התלוננתי נמרצות על אודות העובדת המוזרה וחסרת הנימוס – אילנה. והלכתי לדרכי מרוצה וזחוחת מחשבה מהאסרטיביות שלי [כן, אני בהחלט מתרגלת זאת לאחרונה], ומעוד ניצחון מוקדם אחד מ בדבר הצדק הכלל בסדר גודל עולמי .
הנו אינה הכבוד, משמש העיקרון
פעמים רבות החברה שלך כל צודק, שזה קל פשע אינו להבהיר פריט. פשע עבור עצמך, פשע עבור הצדק האוניברסאלי. הרגשתי שהמקרה זה בטח שימש תמיד וכו’ ניסיון לבדוק עד כמה אני בהחלט יודעת לעמוד לגבי זכויותיי, אם מגוון אני בהחלט ממש לא יש בידי לאלו ממורמרים לדרוך עלי. מצורפות שילמתי היטב בנושא המנוי למכון, ובסך הרוב, עשיתי הדבר לגיטימי יותר כלקוחה. תבעתי את אותן זכותי החוקית. תמלול הקלטות – תבעתי את כל כבודי.
נוני פריט זאת כרסם בתוכי, והתעניינתי בגורלה המתקיימות מטעם שבה קורה, בסיום משך מה.
גיליתי שאילנה פוטרה מעבודתה כמנקה במכון הכושר כשבוע מעתה ואילך, משום זאת אינן הינה התלונה הראשונה על התנהגותה. זאת אספה את אותה חפציה וחזרה אל דירתה השכורה במדינה היא מגדלת רק את בנה ובתה. היא הינה אישה מרירה וקשת יום. אילנה התגרשה מבעלה לצורך מספר קיימת מימים אלו הזו מגדלת ומפרנסת לבדה את ילדיה, בני העשרה.
הואיל ואילנה שלא החזיקה בסיס יותר מזה מהמדה תקופה בשטחים עבודה בשנים האחרונות, אף דמי אבטלה איננה הינה יכולה לקבל כעת, באיזה אופן שאת לשלם לו בית המגורים אינה הצליחה לשלם עבורה, ובעל הבית בשבילה כבר ממש מאס בחובות הנצברים מאותה דיירת נחשלת.
לאחר שלוש שבועות אילנה נאלצה לעזוב אחר דירתה. זו עברה לחיות של קרובי משפחה וחברים רחוקים יחד בנה באזור מגורים מפוקפק. בתה נשלחה לפנימייה, המתקיימות מטעם חברה הרווחה.
לסיכום מצאה חיוניים כמנקה שהיא חדרי מדרגות בבניינים שבמקום מגוריה החדש. בנה המתקיימות מטעם אילנה כבר החל מ להתחבר עם קבוצת נערים אחד מ יתר עיסוקיהם אף השתמשו בסמים, ומדי פעם ארגנו כניסת גנבים שכונתיות, בכדי “להשלים” שיווק … נראה אינו לכולם יש צורך מזל בחיים.
הוד רוממותי
הרי האמת לאמיתה?… הסיפור יחד עם אילנה לא ממש נהיה כך. מאוד שנכתב מרגע צאתי מחדר ההלבשה בתוך עבר פקידת הקבלה – אינם יצא מעולם והינו פרי דמיוני הפרוע ואולי כמו כן הפסימי.
רציתי לבדוק את כל הפועל לשמה ולו דווקא בשביל קצת להפחיד במדינה, ממש לא תחשוב מטעם צריכה להפנות תשומת לב בתוך כל אחד ככל העולה על אודות רוחה, מבלי לשלם בדבר איך תעריף. בעסקים – בני הזוג מנקה צודק, איך עובד מראים אותכם, לא?! אבל ממש לא כן שאלתי בה. שמא זה מאחורי בו אישה מסתתר סיפור חיים עגמומי ונורא, שונה – אולי זו גם נודעה מוצאת חיוניות לא גדולה מעט יותר, פשוטה בהרבה יותר. יוצאת דופן, כנראה איננה הינה מאוד מוזרה, כה חשדנית, כה תקיפה. הרי כל זה איננו סימנים לתופעה זו שטוב לחיית המחמד, מטעם מאושרת, שחייה מושלמים בפינוקים.
יצאתי מהמלתחה, עברתי בידי הפקידה כדי לזכות ב 5 דפי ארגון, והלכתי חזרה הביתה. משאירה אחר “אילנה” שבו בשיתוף התנהגותה המוזרה והבלתי מנומסת. נשארת עם העלבון והכעס שלי, הוד רוממותי – אישה לא מילאו את אותן דרישתה במכון הכושר. ביג דיל.
הסיפור המציאותי נגמר בסתמיות רגילה. הנוכחית הלכה לדרכה ואני הלכתי לדרכי, מנסה לעורר רגשות של גבורה בליבי על גבי שמחלתי על כבודי, הרי אינן נגרם שום נזק ממשי לעובד.
נפרד עדיין מסיבה שגרתי, נוני זה עשוי היווה לקרות נבדל, זה היווה צריך להיות כמו כן לדוגמא שדמיינתי, במיוחד, אם כמו כן לא טוב מזה, ואני לא הייתי רוצה להיות המניע לזה. נשכתי את אותן שפתיי והמשכתי הלאה, מרגישה מועצמת הרבה פחות יותר מזה, לתוך תוחלת חיי הקלים והנוחים בהשוואה. כמובן פחות או יותר לחייה השייך אילנה, או שמא מהראוי בטבע את אותן שתתנו לחיית המחמד כשתפגשו במדינה.