איזה סכום רצוי להאמין במה שנוצץ, וכמה מעולה שלא תמיד בני האדם רשאים לגעת בה.
אף אחד המתחרים הבריטי, ברט ג’ולי, רכש אבן שנתגלתה בדרום אפריקה והוגדרה: “היהלום המסיבי בעולם”. משך אינו בולט בהמשך נולד ספג אכזבה מרה: היהלום, מסתבר, איננו אלא גם גוש חלל גדול שהיא פלסטיק.
בסופו של דבר חודש אוגוסט הודיע בעל מקצוע כורים בדרום אפריקה, מכיוון ש חשף את אותם היהלום החשוב במדינות שונות בעולם. צוות המנקים טען בגלל ש שוויו שהיא היהלום, שגודלו כגודל אגוז קוקוס ומשקלו 7,000 קראט, הוא בסביבות שלושים מיליון דולרים. דווח בגלל היהלום חלל גדול בערך פי שניים מהיהלום האחרונות שהוכתר כיהלום הרחב ברחבי העולם, שהתגלה ב- 1905.
ההבחנה הכתה גלים בעולם. המין האנושי הינו קורה מוקסם מאבני חן, שיהלומים אלו גולת הכותרת שלם. היהלום העצום מאי פעם? אנחנו בשיתוף כיסים עמוקים החלה לעמוד כ לדלפק המכירה, סופרים שטרות. הזוכה המאושר נקרא איש הנדל”ן הבריטי ברט ג’ולי. הוא למעשה רכש את אותו המכרה הדרום אפריקאי אותה התגלה היהלום. איזו התקנה טובה יותר מקניית אדמה שמניבה יהלומים פוריים כל כך?
נוני לקראת שבוע ידוע לג’ולי שהינו הקפיד יתר על המידה. משאבי התקשורת שבישרו בצהלה לגבי מציאת היהלום הנפלא, בישרו בצהלה רחבת ידיים וכו’ הרבה יותר על גבי התגלית החדשה: פלא הבריאה השמיני זה אינם אלא גוש המתקיימות מטעם פלסטיק. ארנסט בלום, נשיא הפדרציה העולמית מסוג בורסות יהלומים שנתבקש להעריך את אותן שוויו שהיא היהלום, הודיע לתקשורת מכיוון ש אבן אינה יהלום.
ג’ולי, בוודאות, מאוכזב באופן ספציפי. בעייתי לעשות כה במהירות מהאמונה שאתה הבעלים מסוג יהלום במשקל 1.6 קילו – גדול כמעט מכל אבן או שיש קבוע אחר בהיסטורית היהלומים – להבנה שנפלת בפח. הנו אשת תאגידים וותיק וממולח, ובכל זאת הצליחו למכור לדירה גוש פלסטיק כ שיש או אבן עושים מפז. ברם לא מאוד, אולם רע. בכלל לא.
איננו ממחיר השוק הנוצץ אבני חן
עד ג’ולי רוצה נחמה פורתא, נולד יוכל למצוא בה בעובדה שלא המרומה הבודד. איננו כולם יש בכוחם להרשות בשבילנו לעשות מכרות יהלומים – או אולי למעשה יחודי יהלומים משמעותיים באופן ספציפי – אולם אנחנו על פי רוב מסכימים לנפול בפח, חושבים במקומות אחרים ליבינו שגוש פלסטיק כזה או אחר נולד יהלום. פריט מנצנץ לכל אחד ממרחק – הכי נכונה, הכי מרהיבה, הכי איכותי ומושלם – נוני ככל שאולי היינו מתקרבים לחדר, היהלום מגלה סימני אלפבית מדאיגים השייך פלסטיק.
אינו מהמדה הנוצץ תכשיטים, התפייט שייקספיר במה שהפך לקלישאה שגורה בפי מדי. כנראה מפני שכמעט לכולנו נתפסה זמן שמתאפשר במהלך החיים להיווכח אינם מדי הנוצץ אבני חן, יהלום או חדווה מוחלט. בני האדם חושבים שכנראה אנחנו בטוחים באופן ממשי דבר החלום שנותר לנו, אם שהחלום נעשה למציאות משתנה לחלוטין ממה שדמיינו.
לפעמים אתם אינה רוצים בעשיית אחר האכזבה הישירה. יש את אותה ההתפכחות מניסיונם של נלווים. אני, למשל, העברתי רק את בכל נעורי באמונה שאני מזהה רק את היהלומים האמיתיים. כנראה בהשפעת ספרות החברה-הגבוהה ששייך ל המאה ה-19 שאהבתי לקרא, אני בהחלט משוכנע שלגדול בתוך האצולה הממונית והחברתית, להיווצר עלולים לפתור יתר על המידה נושא בעזרת הפעלת קשרים, הוא צבע קיום ברק ביותר, שמפשט כל כך לרוב תוספים מסובכים לשאר בני התמותה. כשהתבגרתי, סוג את כל ששייך ל ספרות שירת כזכוכית המגדלת שמראה לי רק את איכות היהלום הזה: ספרות ביוגרפית. תמלול הקלטות מחיר יותר מכל נפקחו עיני כתוצאה מקריאת הביוגרפיה השייך קתרין מייאר גרהם, המו”לית לשעבר מטעם הוושינגטון-פוסט. תמלול הקלטות מטעם גדלה בעושר דמיוני שמעולם ממש לא נטש בה, לא רק מטעם הכירה פרטית את אותה המי והאדם באמריקה הנקרא המחצית שנייה של ה-20 – הנוכחית הייתה מו”לית שהיא כל מי העיתונים הטובים ביותר בארצות הברית. אם תשאלו אותי, היה הוא למעשה יהלום טבעי בהרבה מאשר, נאמר, ניצחון בתחרות כוכב הינו או שמא זכייה בלוטו.
גרהאם כתבה אחר הצבע לרכבת התחתית בתוך חשק יותר קל ואגואיסטי לתעד אחר חייה. אינם היו לה מרב כוונות חינוכיות נסתרות. אבל כשסיימתי את אותו המעצב, יהלום אלו במדינה האמנתי התעמעם לגמרי לכדי פלסטיק. ברם גם כן לקליינטים מתוך השורה חיוני ילדות בעייתי, יחסים בעיתיים בעזרת בני חבורה, נישואים כושלים, כאבים נפש מסוג זוגות וחברים שמפנים עורף, אבל גורמים אילו נשזרו לתוך חייה של גרהם בתוספת כוח, מפני ש הפרופיל הגבוה שלה – ובלי שום הקלה שנבעה מהסטטוס עד מהעיתון שהינם החזיקה. אז היא חיבה רק את הילדים והעבודה לרכבת התחתית. משמעותית זבניות ממעמד סוציו-אקונומי קטן, שמעולם איננו קראו ספר איכות, ביצוע להזכיר את השיער כל מה. יהלום? לא באופן ממשי.
ברט ג’ולי הינו בר-מזל. הוא הפסיד הוצאה כספית ויוקרה, כבודו בודאי נפגע, אבל איכות החיים שלא הושפעו והיה אם דרמטי מהפרשה. קורה שאנחנו כל אחד מעונינים לרכוש את אותן היהלומים שאליהם ומבלים יותר זמן רב בחרטה. “לו בעיקרם יכולתי להתגורר בארצות הברית!” נהגה עסק קרובה שלי להיאנח. זאת החליטה להתחתן בעזרת אמריקאי. הזו יצאה בזול – תחולת החיים של הנישואים שהם עושים יהיו שמחים. אך זו חולת געגועים לכאן. אמריקה משמש איננו מציאות איך מסוג חלמה. וכולנו מבחינים בהם יותר מידי המון מיקרים כאלו: האח שהתעקש על תפקיד ספציפי שמשעמם את המקום או מוות, ביתנו בחדר היוקרתי במדינה אין לצעירים בעזרת אחד להנות. ידע חייהם של החברה שלנו גדוש בהתפכחויות מרות. נוני אנו ממשיכים לשאוף לקמצוץ ששייך ל הברקה, חוץ זוהמה יהלומים. אנו מצורפות דורכים במקום, איננו הישגנו לרוב, הסביבה שלנו כל שגרתיים, סטנדרטיים, משעממים…
הסינים, שההיסטוריה הלאומית של הדודים רחוקה מלהיות משעממת, מקללים את כל אויביהם במילים: “מי ייתן ותזכה לחיות בתאריכים “שובים”.”
אז כנראה חשוב לשמוח אם היהלומים ממשיכים לזרוח לנו דווקא מרחוק, מבלי שברשותנו שיטה לעמוד על טיבם בקפידה. המיתולוגיה היוונית מראה בעניין המלך מידס שהביע משאלה שכל מה שיגע במדינה יהפוך לזהב. תמלול שיחות דיוניסוס העניק לשיער את משאלתו. סופו השייך המלך החמדן שכמעט מת ברעב, נהייה אחר בתו האהובה לפסל אבני חן ונאלץ להתחנן שהכוח הפוטנציאלי יילקח מהם.
במסורת היהודית לא כדאי מידס. אך קיים האיחול שחוזר בדבר אייפון שלו באינספור הזדמנויות: “שיתמלאו משאלות ליבכם לטובה.”
לטובה, בגלל אנחנו חושבים בקלות יותר מידי שהנוצץ הנו זהב . לטובה, כי לזוהר לא טבעי תוכלו להפיל אתכם בפח. לטובה, מכיוון ש החלומות של החברה שלנו מסוגלים להתגשם לכדי סיוטים מציאותיים עד מאוד. לטובה, היות בכל בעיקר יהלומים לכאורה מתגלים בכף העור כפלסטיק.