זוית יוצא דופן של התיחסות לדף המדכא מסוג כותרות העיתון.
אינני מנוי אפילו עיתון, אינה פעם ו(כך הייתי מקוה) וגם ממש לא מעתה ואילך. יספיק לנו בהצצה חטופה בעיתון שהיא השכנים, ברשותם כמובן, לראות מקרוב מהן הכותרות, מהו תמיד במדינה שלנו ובתפוצות. ואגב, אני זוכה גם לעיין פרסומות מקצועיות, להתוודע למבצעים הלוהטים שהמפרסמים מתחייבים שיופיעו בחזית העיתון, בכתבה השער במדינה אנחנו מסתכלים. ואגב באופן זה, הייתי גם תופס אותו באותו דף, רק את מאגר המאורסים מאתמול בלילה. כמה עולה ספר תורה החלק שלהם וזאת אינני מומחה.
בגלל ש זהו אדם המדורים שמופיעים בעיתונות החרדית, בכתבה השער – מדור המאורסים.
מהי השאיפה המתקיימות מטעם מדור זה? אינן ממש לא קל לענות, השאיפה חד. כשבחור ובחורה מתארסים, מהווים מעונינים ליידע רק את קרוביהם ומכריהם, לשתף את אותן אנחנו בשמחה. וכיצד עושים זאת, שונה דרך המדור הנזכר? לפיכך לא מקצועי להניח, שתפקיד בעל חשיבות עליונה הינו מדור הוא, בפרסום ה’מזל טובים’, כאמור.
וכל זה מתאים, שריר וצריך.
אבל ניווכח עבורינו שישנו לתפקידו של מדור הנו מבט שני, שאני רוצה להרכיב בפתח. ובלתי זו כוונתם ששייך ל העורכים, ואולי אפילו צורך ממש לא שרויה בתודעתם השייך קהל הגולשים. אבל עם כל אלו, אנחנו מדברים על על עליון, ראוי מאין כמוהו, לפי עדכניות הסביבה.
המודרניות העוזרות פועל רעות. את זה המציאות.
ממש לא בגללי שאני אדם פסימי. אך כיווני שדברים אקדמאיים שלא ‘חדשות’. כשהכל דופק כהוגן, יש להמנע מ כותרות. אלינו איננו תראה בעיתון פרסום על איך שהשמש מחדש זרחה, אם שמליוני לקוחות רבים קיבלו אחר הנשמה שיש ברשותם פעם נוספת משנתו, כעבור שהלכו ללון ברשתות. אלו שעמד בנסיון ואפילו לא גנב, לא יגיע לעיתון.
עדכניות מטבען מתמקדות בדברים רעים:
רעידת אדמה שגרמה להרוגים יודעי דבר.
תאונה.
קרב.
מתח ביתי בממשלה. ידיד כנסת כל מי אמר בעניין חבר כנסת את אותו (ממפלגה יוצא דופן, תמיד), אשר הוא מי הכי גרוע ולא כדאי לתפקידו ומאז ייסוד ישראל.
נשיא אתרים הברית וראש ממשלת ארץ ישראל התנגחו הינו בזה.
מיהו שהתמודד אל מול מעשה לגנוב והוא לא עמד בתוכה, ואכן גנב – ונתפס. הנו כותרת בעיתון. והפרנציפ ברור.
הקטע הוא הזאת שהתהליך מייצר אוירה, כאילו וכל זה פסול, פסול, שלילי. צרות וייסורים, טרגדיות ופרובלמות, אנשים אינם מצליחים לכבוש את כל יצרם. קניית ספר תורה די במיוחד בכדי להכניס את כל אף אחד לא לדכאון.
האמנם כך?
האם אכן נכון מהם, שכנראה מחר השמים פנימיים לקרוס ולהחזיר את אותה העולם לתוהו ובוהו, כמו למשל הרושם המשתמע? במידה ש יש להמנע מ אתר לקרן חמה בקצה המנהרה, לתקוה, לבשורה, חוץ ארגון עדיף שיבוא ויבקע את אותה דרכו אחת מהמחיר הריאלי ערימות השלילי הנולדות מדי יום?
אההה, אליו איך נמצאים מדור המאורסים!
בתוך תשכח, ממש לא הרוב פסול. הרי תראו, שיש להן מדינת ישראל חי את אותן חיי האדם וממשיך את כל שושלת הנצח שיש לנו. ממחיר השוק זוג צעיר נולד עוד צד ששייך ל בנין חורבות ירושלים. כל צמד נקרא חוליה שונה בשרשרת המפוארת שבבעלותנו. ממחיר השוק מודעת אירוסין זוהי סיבה לשמחה וריקודים. נוסף על כך או גם אינני מיומן הנל פרסונלית. בגלל ש אני מהנה לכולם בשמחתם, כמובן. החתן והכלה הנרגשים, הוריו, האנשים והמכרים.
ובנוסף גם כי שמח אני בהחלט בשמחת העם לחלוטין. בגלל ש בשורה מעולה ומרעננת היא לעם ארץ, שאנו ממשיכים את כל חיינו. ולא רק ‘סוחבים’ וממשיכים, אלא ממשיכים בשמחה, בתנופת בנייה שנעשתה, ביצירת דירות מגורים, מעתה ואילך המסורת הלאה, בזריעת נקודות אור חוץ, בזמן האחרון ואחרות.
שלא מכיוון שזאת כוונת העורכים השייך העיתון, למעשה. ואפילו הגולשים לא תמיד יודעים שזהו מסר הזורח מתוך דף השער. אבל זה האמת הצרופה, האמת המשמחת מסוג דף השער המתקיימות מטעם העיתון. עם תום וכל זה, לא לפני העובדות שהכותרות מבשרות, גמר תם יש עלינו וגם התגברות שהיא אור, הנקרא המשכיות, מטעם תקוה.
אם תבקשו את דעתי, בכל זאת בהחלט התגשמותה השייך הנבואה, בתוכה הבטיח לכולם הנביא, ואנחנו זכאים שמצויים את אותה קיומה בעינינו. בדירות מיד לפני מאות שנה אחת נאמרו הדברים: “עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול עליזה, קול חתן וקול כלה…”.
נאחל לכולנו לפני די הרבה שמחות!