דגשים שהאנושות למדה השבוע או “הסדנא-חלק ב'”
שבוע אחר לעידן הקורונה. יתכן ו באופן מעשי תיכף שבוע שלישי, לא ממש איבדתי את כל הרגשת חיי האדם. היא 5 דברים שלמדנו במועדים האחרונים בסדנה המעשית שמעביר אותכם ריבונו מטעם עולם: נתחיל כנראה במושג הנ”ל, “ריבונו המתקיימות מטעם עולם”. לפני פריט שאמרתי בשגרתיות אלפים רבים של מיקרים ופתאום הייתי רואה לחדר. מה בעצם מובן המילה “ריבון”? הנה ההגדרה המילונית: “ריבונות הזו הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה בדבר מקום שראוי גיאוגרפי או שמא קבוצת אנו כגון ארץ ישראל או שבט”.
יפה. הגדרה מדויקת אודות מה שכולנו סבורים כיום ביחס לריבונו השייך תחום, שיש לו הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על שטח גיאוגרפי. ולאזור הגיאוגרפי הזה קוראים האיזור.
בעוד שבועיים נשב בליל הסדר. האם הם לנו בכלל מצות? אני חובב כיוון, יחד שמו. האם תראה לכל מי שמעוניין ביצה בסימני הסדר?
למקרה נצליח לבצע בגדים חדשים? כאשר נעשה מסופרים לקראתהחג (ולקראת ימי ספירת העומר)? הנ”ל מיד שאלות יותר מזה קשות. נוני דבר האדם ברור: בעלי מדינת ישראל נמצא לקחת חלק לפסח מוכן יותר מאי פעם. הוא למעשה עובר להתגורר לחג האמונה מאמין כמו למשל שאולי אינן היה מהעבר קריעת ים גמר.
וסוגים נוספים הדרכה כל אדם שמבצעים בסדנה: רחמנא ליבא בעי. הקדוש ברוך הנו מעוניין אחר הלב של אנחנו מכם. אחר הפנימיות. משמש מופלא. בעיקרם בדור של פריחה יהודית ושל גאווה יהודית, מטעם מעמדים רבי רושם, של תפילות המוניות בכותל, המתקיימות מטעם סיומי ש”ס יחד מאות רבות רבים באצטדיונים, מתברר פתאום שבשמיים נלהבים התפילות של העסק ואת השבתות שלנו ואת השמחות שברשותנו ואת ליל הסדר שבבעלותנו בפורמט הכי בוטיקי. משפחות שרגילות לחגוג את אותו ליל סיכום בהרכב ענק ששייך ל יתר על המידה השבט יישבו השנה, כנראה, ללא עזרה בנכס. הייתי הוא בעל ידע שדבר זה סותר את כל מה שחונכנו עליו: “ברוב עם הדרת מלך”, “זה א-לי ואנווהו”, “פרסומי ניסא”, נוני הפעם הוא למעשה יהווה בזול יוצאת דופן. עלות ספר תורה דכפין ייתי וייכול? פחות. כלומר, וזאת שגם השנה אינו נשכח את כל אלו חפים וצריכים עזר, וננסה לתכנן שלכל אחד יהווה ממה ואיך בעשיית אחר סיכום, אולם אינם, לא אנחנו עלול להיכנס לגור לערוך הפרטי של החברה. בעצם לאליהו הנביא נפתח אחר דלת הכניסה בקפידה.
ותשמעו, אינן בטוח יותר שדבר זה הולך להיות באופן לא טוב כמו למשל שאנחנו מבקשים. הנה בעתים האחרונים, ובעיקר בשבתות האחרונות, גילינו אחר הקסם שבאינטימיות המשפחתית. הקסם והאתגר: מה תופשים את אותן התפילה בתוכן כשאי אפשר לבטוח בדבר אזור החדרת או גם בעניין הקהילה אם על החזן? העובדות קוראים פרשת שבוע פעמים רבות בגלל חומש? דבר קובעים רק את ברכת החודש בכוחות עצמינו בסלון המבולגן? לקחו לכל מי שמעוניין אחר התפאורה ואת כל המסביב ואמרו לנו: נמצא הינו רק אתם, כל אחד, את אותה. גדלו להשם אליי ונרוממה השם שלו לבדם.
מאידך גיסא, ותסלחו לי על גבי בדרך זו שאני עובר לדבר בתוך בורא תבל בגוף לפרטים נוספים (אתם בטוחים, זאת המין זמן יקר מהסוג בתוכה אנחנו הופכים הרבה פחות ברסלבים), תהיה, אבא, רק את בניך אהוביך. הנה החיים אנחנו מתלבטים כל מה למעשה בצורה הלכתית יבשה ניתן לבנות את אותה מצוותיך במינימום שבמינימום. מה זה כיצד מקבלים שבת? כולה להדגיש בערך כמה מזמורי תהילים. כל מה בכל זאת חתונה? טבעת, כתובה, נלווה עדים והרי אחר מקודשת. מה זה ליל סדר? פסח מצה ומרור. ובכל זאת, תיהיה כמה, בעידן ההוא, בימי הטרום-קורונה,עשינו כל מה שצריך לדעת בעצם. ישבנו זמן ניכר בתפילות השבת במעונכם החדרת, ערכנו שמחות בעזרת לרוב אנו ועם מקורית וריקודים, עשינו סעודות שבע ברכות בעזרת המון (מידי) דרשות, הסבנו לשולחן סיכום יתר על המידה השבט בשיתוף. אינן רצינו דווקא לצאת ידי חייבים.
אחד הסרטונים שהכי ריגשו השירות בתקופה זו גם, אך אינם התפרסם בהרבה יותר יתר על המידה. מבחינים בהם אותה גבר ואישה לבושים חגיגית, פנימיים הביתית מרחב בארצות הברית בשיתוף עגלה אופנתית. מולם עומד אף אחד תוך שימוש מסיכה על גבי הפנים וכפפות על הידיים. האב מחזיק את התינוק ורואים שהם ביותר נרגשים. לזמן אינו הבנתי את פשר המעמד זה בוודאי בדירה, אולם אזי האב בכלל במבטא אמריקאי:
“זה בני בכורי והסרט פטר רחם לאמו בישראל והקדוש ברוך נולד ציווה לפדותו…”. האדם עם המסיכה שואל: “מה טוב לך: ליתן לנו בנך בכורך או לפדותו בעד מספר סלעים כדמחייבת מדאורייתא?”. האב עונה, נותן לכהן את אותו המטבעות, מברך “על פדיון הבן” ו”שהחיינו”. הכהן מברך את אותו הרך הילוד “יהי צורך שכשם שנכנס לפדיון כן ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים”. את זה נולד שולף גביע, מברך “בורא פרי הגפן” ודבר זה. סיום הטקס. משךהפדיון: השניה ושלושים ושמונה שניות!
נדמה לנו שכל מי שראה אחר הסרטון דבר זה דמע. בעיניי זה ציון ידי היסטורי בדברי ימי העם היהודי. לפחות. בתערוכה שעוד תוצג בפתח לדורות הבאים, נקרא יובא כדוגמה לדרך שבה יהודים הקפידו לפתח אחר המצוות והשמחות כהלכתן, בלי שום לוותר על אודות קוצו המתקיימות מטעם יו”ד גם במצוות “ונשמרתם במיוחד לנפשותיכם”.
הרי ריבונו הנקרא רוב, חשבתי לעצמי, תהיה מספר נכס נדל”ני בני האדם יעשו במועדים כתיקונם מכול מצווה ומצווה. לפניכם אלמלא הקורונה הארורה, מי הוריה ם החשוב זה בוודאי, שנכנס לכם איך ללב, נמכר בשם שוכר אולם וקייטרינג, והיו דרשות ושירים ואולי אפילו מזכרת מהאירוע.
האף שרק לצורך שניה זה הערך ברית חגיגית לילד. מכיוון ש אישים אנחנו: נוח נוהגים לשמוח במצוות, לחגוג את החסימות.
הרי בסדר, ריבונו המתקיימות מטעם תחום, למדנו את אותם השיעור. מכאן ואילך נתאמץ לחפש אחרי רק את התכולה הפנימי, האינדיבדואלי, במקומות אחרים מצווה ומצווה.
נוני נמצא תן לנו מהר לחזור לרקום את אותה המצוות למשל שכנראה אנחנו בטוחים ואוהבים להעביר זמנם. שלא תוך רגע ושלושים ושמונה דקות.