כתיבת ספר תורה

תמונותיה המתקיימות מטעם פיי שולמן מעניקות הצצה נדירה לחיי הפרטיזנים היהודים בתקופת מלחמת העולם זמן

כאשה צעירה היתה פיי שולמן עדה לרצח משפחתה וחבריה דרך הנאצים – ומהווה החליטה להשיב מלחמה במקומות אחרים ידי שתוכל. כצלמת מקצועית הנוכחית תיעדה את כל יעיל הטבח השייך הנאצים ואת חוויותיה בתוספת ל הפרטיזנים. תודות לאומץ לבה ולנחישותה הנדירים, סיפורה וזכרון גורלם הטראגי שהיא יהודי קהילתה מעולם שלא נשכחו.

פועלים בשטעטל

ב-1939 היתה לנין – עיירה במערב פולין (היום בלארוס) – ביתה ששייך ל חברה יהודית תוססת. כמחצית מ-2000 אותם דיירי העיירה היו יהודים. שיש בו תנועות נוער ציוניות, בית ספר וספריה עבריים, וחוג דרמה יהודי.

וכך גם חדר אדם לצילום נקרא בלנין, בבעלותו המתקיימות מטעם מוקדם בשם משה לזבניק. פיי, אחותו הצעירה, סיוע לקבלן בעסקיו.

כשמשה עזב את אותן העיירה, לקחה על אודות עצמה פיי את אותה שליטה על חברת טובי ניקיון ואחזקה, בגדול בסיום שמלחמת האתר בטבע השניה פרצה וברית־המועצות כבשה רק את לנין בכל פולין. הסובייטים אסרו על חדר מעצב השיער היהודי לציין וללמד יהדות, והפכו את המקום לשופר תעמולה סובייטי דובר יידיש. מהווים גם גירשו 10 משפחות יהודיות שהיו עשירות יחסית והחרימו את אותן רכושן. אך מלבד שני פעולות זה, נעזבו יהודֵי לנין לנפשם, מוגנים באופן יחסי, נוסף על כך בשעה שהשואה השתוללה באזור חלק במקומות אלו שבשליטת גרמניה.

שולמן כנערה צעירה. חיה אם הגיעם לגיל 101
או אולי ה-18 ביולי, 1941, בה פקדה הטרגדיה רק את יהודי לנין. הנאצים כבשו את אותן הסביבה יותר מידי ברית־המועצות והחלו ביישום “הפתרון הסופי”, יחד עם עבודה לחסל את אותם יהודי הסביבה. כתריסר נרצחו כבר בידי חיילים נאצים. שאינם חרדיים, ביניהם קיימת מאחֶיהָ שהיא פיי, נשלחו למחנות חיי אדם נאציים. ושאר יהודי לנין נכלאו בגטו יהודי שהתהליך עתה נוצר, ואולצו לעבודה עזרת פרך. “היתה בתוכו צפיפות יתר, מחסור באוכל, חולים רבים ומחלות רבות” תיארה פיי אחרי שנה אחת, במצעד היום ב-2014.

צילום נאצים

על פיי הוטל לצלם קצינים נאציים מקומיים. עת אדם נאמר לחיית המחמד להכין דיוקן מטעם ה”גֶבִּיטְס-קוֹמִיסַר” – מפקד המחוז המקומי. “הוא היווה לדוגמא חיה”, פיי משחזרת, “ידעתי שהינו רוצח. ידעתי שידיו טבולות כבר בדם אלפים”. מתוך החיה הזו נאלצה פיי לבקש לחייך, בשביל התמונה אשר ממנו.

ככל שחלפו חודשים הקיץ הלוהטים המתקיימות מטעם 1942, הלך גטו לנין ותפח. הנאצים העבירו יהודים מעיירות סמוכות לתוך לנין. באוגוסט 1942 שימשו מעט יותר מ-1800 יהודים כלואים בגטו, והנאצים תכננו את אותה ההשמדה הסופית ששייך ל היהודים. הינם תכננו וגם לתעד את אותו ידע הוא כח ידיהם, ופיי לזבניק נבחרה להיות בכל זאת שתצלם את אותן הקטל היומי, לדוגמה אפילו מומלץ טבח אחרים באוירה.

שולמן (למטה, שלישית מימין, תיבה הנקרא הצלב האדום בתוספת ל ראשה) שיש להן חבריה הפרטיזנים, חורף 1942

הגטו היהודי שהיא לנין חוסל ב-14 באוגוסט, 1942. כ-1850 יהודים אולצו לבחור חיצוניים לעיירה, ביקום נורו אף אחד לא לאחר השני. גופותיהם הושלכו לקברי אחים. חייה שהיא פיי – עם עוד 25 יהודים רק – ניצלו באותו זמן. בארון עיניהם הבוחנות הנקרא הנאצים, נאלצה בייסורי מוות לצלם את אותן קברי האחים, תרתי משמע: הערימות כללו את כל גופותיהם השייך אחותה הצעירה, אחיה הצעיר, הוריה, חבריה, שכניה וקרובי משפחתה. ספר תורה מחיר בהוראת הנאצים את אותן החזות הזוועה, הכינה לעצמה בחשאי עותק נספח מסוג התמונות, לימים שיבואו.

הצטרפות לפרטיזנים

בשבועות הבאים נאלצה פיי לצלם יותר ויותר זוועות. אם היום בה נמלטה. בתוספת ל הנאציים ששלטו במרחב הפתוח, פעלו בסתר חברות מקומיות מסוג פרטיזנים. פעם אחת מהן, בריגדת מולוטוב, הורכבה מעריקים סובייטים שנאבקו בנאצים שניתן על ידי היערות הצפופים ששייך ל בלארוס. באחת מתוך הפשיטות מסוג ברגידת מולוטוב, פיי ברחה עימם והצטרפה לשורותיהם. “זאת היתה הדרך הבטוחה היחידה בו יכולתי להלחם חזרה, לנקום את נקמת משפחתי”, אמרה לימים.

ההצטרפות ללוחמי מולוטוב לא היתה יעד פשוטה. רבים ומגוונים מבין הסובייטים הנ”ל שיש אנטישמיים בערך לדוגמא הנאצים עצמם. חלקם דיברו מפורשות בעניין רצונם להרוג יהודים. פיי אינן יכלה להרשות לעצמה להפגין את כל יהדותה. בדרך זו, כמו למשל, את אותם הפסח שעשתה כשהיתה עמם, שמרה בסוד. לצורך ביצוע זמן רב מוגדרת השגיחה פיי בנושא רייקה, יתומה יהודיה בת 8, ששהתה איתם ביערות. אינה שכחה כל חייה מה מאלצת את אותו רייקה להתפטר מבין המזכרת היחידה שהיתה לחיית המחמד מהוריה – שעון – בגלל החשש שאחד מן החיילים הסובייטים יחליט להרוג בתוכה בשביל לקבל לעצמו את כל השעון.

הפרטיזנים נזקקו נואשות לצוות רפואי. לפיי שלא היתה מהמחיר הריאלי הכשרה בריאותית, אולם גיסה נעשה מומחה בתחום וביערות נולד נקרא צריך להספיק. הזאת מונתה ל”אחות” הנקרא בריגדת מולוטוב, לצדו מטעם “רופא” המחנה שהיה באופן מעשי רופא.

כשהיה חובה במזון עד רכוש, שיש לוחמי מולוטוב פושטים על עיירות בכדור הארץ. כשפשטו בין על גבי לנין הצטרפה לחדר פיי, והפצירה שהינם לשרוף את אותם חדר הוריה. “אני איננו אגור כאן” אמרה. “שאר משפחתכם נרצחה. אזי להותיר בכל זאת לאויב? אנא, שרפו או שמא היסוד!”.

בין מקורי בזמן פשיטה בנושא לנין הצליחה פיי לחלץ רכוש צילום לחיית המחמד. את השנתיים שבאו את אותה באיזה אופן העבירה בצילום עשרות המראה. בהעדר גישה אליו חושך או גם לסטודיו, פיי אלתרה: זו גם הכינה תשלילים מתחת לשמיכות ונעזרה במקום לא מוצל למען להשלים מהו “הדפסי שמש” לפי הזמן.

שולמן בשיתוף פרטיזנים מבריגדת מולוטוב. פולסיה, פולין, 1943-1944

תמונותיה נותנות הצצה נדירה לחיי הלוחמים הפרטיזנים. שום שעשרות יהודים לחמו שיש להן הפרטיזנים, פיי זו גם הצלמת היהודיה היחידה המוכרת לכל מי שמעוניין. “התמודדנו בעלי רעב וכפור; נצבנו בוהה מול איום מתמיד הנקרא מוות ועינויים; ואם באלה לא דייו, שימשו לכל אחד בנוסף חיצי אנטישמיות שנורו בתוך שורותינו של החברה שלנו. נאבקנו כנגד ממחיר השוק הסיכויים” כתבה פיי באוטוביוגרפיה בשבילה “זכרונותיה מטעם פרטיזנית” שפורסמה (באנגלית) ב-1995.

תצלומיה הנוקבים מטעם פיי לוכדים יהודים משיבים מאבק בעיצומה הנקרא השואה. באחד מהם קלטה את שמחתם מסוג ארבעה צעירים יהודים שנפגשו ביער, אחרי שהיו סמוכים במות חבריהם. את אותן נותן הלוויה הנקרא לפרטים נוספים לוחמים יהודים בתוספת ל אחר לוחמים רוסיים. פיי דורש שנדע איננו צעדנו כצאן לטבח: שיהודים השיבו אש בשאר אזורי מצב שיכלו, עד בלחימה פעילה במקביל ל הפרטיזנים, או שמא בלחימה שקטה, נסתרת כמו כל, כמו למשל שיטה עותק סרטי הצילום הנקרא הנאצים בהחבא, לפני הדורות הבאים.

שולמן יחד עם פרטיזנים יהודים, 1944

עדות להתנגדות יהודית

פיי נשארה בעזרת פרטיזני מולוטוב או אולי שברית־המועצות שבו וכבשה את אותן השטח כשהביסה את אותם הנאצים ביולי 1944. עם סיומה של המלחמה ידוע לעוזרת ששני אחֶיה הכבירים, דוד וקופל, הצליחו להימלט ממחנות הפעילות הנאציים והצטרפו גם כן הם ככל הנראה לפרטיזנים. צריכים להיות הפגישו את אחותם תוך שימוש שובב יהודי שלחם עמם בשורות הפרטיזנים, מוריס שולמן, והינה ופיי התחתנו זמן יקר זריז בהמשך.

ב-1948 העבר את השואב פיי ומוריס לקנדה. “היינו עניים והיה מסורבלת ביותר לחפש חיים בגלל אינו דיברנו אנגלית”, מאמר באוטוביוגרפיה בשבילה. “אבל היינו גם כן צאצאים, בריאים ונחושים”. הקליינט עבדו במפעל, או גם שחסכו מספיק בכדי להסביר בית משל עצמם, מעבדה לחומרי בנין.

שולמן שמרה את אותן מצלמת ה”צייס אייקון” שלה אם יומה האחרון
“אני אשה זקנה עתה”, סיפרה פיי לא בזמן, “מוּצֶפֶת באהבה לשני ילדיי ולששת נכדיי. אבל דבר אינם יעמעם אצלי אחר זכרון עברי כפרטיזנית, את אותן השואה, את אותה הגיהנום שהחו לו בעבר עַמי”.

פיי נפטרה במאי 2021 בגיל 101. תצלומיה עודם חיים, מוסיפים לקרני עדות כראוי בדבר זוועות השואה ועל גבי זקיפוּת הקומה של בני העם היהודי בוהה מול עושקיהם הנאציים.