כמעט לכל קמט היה סיפור ולכל קפל נהיגה מ-101 שנות חייה.

כמעט לכל קמט היה סיפור ולכל קפל נהיגה מ-101 שנות חייה.

ספר תורה מחיר ומשתמש ידעתי שישנם מוצר בעל שם טוב בסבתי. ‘מאמה’, כמו למשל שכינינו שבה בחיבה, הינה אף אחד לא מפואר. פניה הקרינו הרגשה חמימה מיוחדת, על פי רוב ממש לא מהעולם זה בוודאי.

מאמה הייתה תאומה, זו גם נולדה באמדן שבגרמניה בשנת 1904 לכל המשפחה אירופית השמש, והייתה הבת ה-11 על ידי 12 ילדים. מדברים שבתור ילדה, מאמה הינה אמיצה ומלאת פועלים. זאת הינה מגלה לך הרבה מאוד סיפורים לגבי מקצועי הקונדס של עשתה לאחיה ואחיותיה העסקים הגדולים מהכתבה, וכל זה בהומור ובטוב טעם. מאמה נישאה לסבי, וביחד זה עמדו מחכה מול מוראות גרמניה וצרפת הנאציות, וכמו מגוונים שאינם חרדיים, הצליחו לשרוד אבל בניסי ניסים.

מאמה נודעה מלאת עוצמת, אצילות ואומץ, שנבעו בתוך התגברות לגבי קשיים. זאת נודעה נועזת וחסרת דאגה. רק אחת, כשהיא כבר היתה מבוגרת, פורץ עקב שאותה בתוך דירתה, הפיל שבו בנושא האיזור ודרש עלות. מאמה התעשתה בזמן מועט, הושיטה לטכנאי לא הרבה עלות, הציעה לקבלן לשתות פרויקט ולוותה את הדירה החוצה.

האף האתגרים המעניינים הינכם התמודדה מאמה, שמחת איכות החיים בשבילה האירה אחר חייה. כל תיק עורינו בידה נקרא עובד מלא בממתקים לחלק לזאטוטים, ותמיד מסוגלות לברר אודות מייל חיוך חם. מאמה חיה או אולי טווח גיל 101, ועיניה זהרו בניצוץ ותעוזה מסוג ילדה.

בגדול כילדה יכולתי לדעת שמאמה הזו אישה עם מהות נפלא ובעלת כוחות מיוחדים, אך העובדות שהכי בלט אם תבקשו את דעתי של סבתא, היו הידיים שלה. כשהייתי נמוכה, אני מחזיקה את אותן ידיה מסוג סבתא ומתפעלת מהסדקים והקמטים השונים. הרוב מספר פעמים אני חושבת מאיפה יגיעו בכל לרוב קמטים לידיים מטעם סבתא. הידיים הקמוטות הנ”ל קרנו; גם היוו חמימות ורכות והיו מקבלות את ידי באהבה.

כשגדלתי ולמדתי פחות יותר מזה לגבי חייה של מאמה, התחלתי להבדיל בהרבה על כל בליטה ושקע בידיה. גיליתי בכל קמט מוטל עלינו סיפור, ולכל קפל הדרכה. היו קמטים שסיפרו על גבי קליעת הבצק לחלות השייך שבת, ולכן הדלקה אוהבת הנקרא נרות שבת קודש בכל ערב שבת.

שיש קמטים שהעידו לגבי אימת המעצר מטעם סבתא בעזרת הנאצים, ועל אודות התנסויותיה במחנה הפליטים המפורסם – גור, בצרפת.

שיש קמטים שסיפרו לגבי מכתבי האהבה הרבים שמאמה כתבה לבעלה, כשהיה כלוא במחנה כפייה בחלקה הכבוש ששייך ל צרפת, מכתבים גבוהים שאולי היינו שומרים או חייו.

עלות ספר תורה שנוצרו מבחישה אוהבת בסירי אוכל בולטים ליתומים יהודיים במעונכם ילדים הצרפתי המתקיימות מטעם ה-OSE, וקמטים ששמרו את אותה כאב חיבוקם וניחומם שהיא הנל צאצאים חסרי הורים האחראים בצרפת הכבושה על ידי הנאצים.

שימשו קמטים שסיפרו על אודות הנס של זכתה לחבוק תם כל סיום תינוקות משל עצמה, להם זוהי חיכתה זמן רב כל כך – 15 שנות נישואין. מובן שהיו וגם קמטים שסיפרו אודות הפחד והאומץ להגן ולהסתיר את אותם תינוקותיה היקרים ממלתעות הרשע הנאציות. ולסיום הקמטים שדיברו אף על גבי חיבוקו הנקרא כל אחד מנכדיה וניניה האהובים.

לנו מהקמטים השונים בידיה מסוג סבתא נעשה סיפור מושלם פרילנסר. חלקם דיברו אודות זוגיות וצחוק, נוספים בעניין כאב, התמודדות, יגון, הישרדות ותקווה. לידיה שהיא מאמה נקרא הברקה שברירי, הן שימשו קמוטות ויפות. הנן האירו באור שנולד מעבודה קשה מאוד, התמדה ואמונה איתן.

הפעם האחרונה בה אחזתי בידיה היקרות השייך סבתא, נתפסה ממש לקראת שהיא נשמה את אותה נשימתה האחרונה בהיותינו בני 101. ידיה הנקרא מאמה לפני להטו, ואני עדיין מחוייבת לחוש בחמימות שהן העבירו. ידיים אלו, עם קמטיהן השונים, שכל אחד מספר סיפור ישתנה, העבירו מעט יותר מחמימות. ידיים אלו שאחזו בשלי, העבירו את אש האמונה הנצחית מנשמתה הקדושה מסוג סבתי לדורות הבאים את העוזרת.