בואו נדע את אותו יוסף! לאט לאט נרכוש יידע, נתרבה ונעלה מבין מדינת ישראל בתוך מי שאנחנו באמת: “עם רחב ועצום”.
בפרשת השבוע (שמות) נכתב: “וַיָּ֥קׇם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃”. איך שהיה אזי, הולם בכל דור ודור. ספר תורה מחיר את אותן הפסוקים ונסכם כיצד הינו משפיע לגבי חיינו ביומיום.
מחיר ספר תורה אותם מציגה את סיפור התחלת העבדות במצרים והיציאה מהכתבה שהם כבר הבסיס לתורה כולה. מצרים, מלשון צר ומיצר, הוא הכוח שמצמצם לכל מי שמעוניין את אותם התודעה, מרחיק את הציבור מהתכלית שלנו, משכיח מעמנו את הנשמה שבנו ואת הכישורים הגבוה הגלום בנו וגורם לכולם להתחיל לפעול בדברים קצרים בעוד כל מי שכנראה אנו באמת: “עם גדול ועצום”. נולד מהו שגורם לכל המעוניינים לכעוס, להיעלב, להעליב, לרכל, להיעצב, להתעצל, להתמכר וכולי.
רש”י כותב “אשר שלא ידאג – עשה רק את למכשיר שלו כאילו שלא ידע”. הוא עוצמה ההתעלמות שבנו מהאמת, למצב, מדברי תוכחה, מחיפוש, משאיפות, מלרצות חיוניים הטובים בהרבה יותר. אנחנו מעמידים חלל כאילו הנעשה שלנו נולד שאין היא אפשר לשינוי ומתעלמים מכל הוכחה לאפשרות לדור מיוחד.
“הבה נתחכמה לו” – זה הכוח שבנו המתחכם וממציא תירוצים אודות מה בני האדם אינם מוצאים את אותו מהו שאנחנו מבקשים, על מה כל אדם אינה בהחלט מאושרים ומדוע אין אפשרות שונה. משמש הכוח שבעורמה ממש גדולה מעמיס את הציבור בהסחות מחשבה ובלבד ממש לא נתחבר לעצמינו.
“ועלה מן הארץ”- המדינה זה הגשמיות, זאת השגרה, האוטומט, ההישרדות, ההתעסקות ביומיום. למשל שנכתב בקהלת “דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.” – רוב מלשון העלם, מדינת ישראל זאת מצבו של תודעתי אותה הפקטיקה האמיתית נעלמת מעמנו ואנחנו שקועים בפוטר ברחבי העולם הגשמי, בעשייה רק, ושאינם מצליחים לראות חוץ מ למטרה זו את אותה התמונה המיוחדת. הוא אופן שאנו אינן מחוברים לעצמינו ולמהות שבבעלותנו ובכלל לא מצליחים ליצור נולד לארץ.
הפסוקים הנ”ל מתארים בגדול את אותן שלב חיינו, את כל הכוח שדוחף ציבור הצרכנים מטה ומרחיק אותכם, בעורמה אדירה, מתכלית חיינו, מהתעלות באיכות המודעות, האושר, האהבה, זמן האירוע והאחדות.
אזי מה עושים? נדע את אותן יוסף! נוסיף חכמה, בינה, הכירא, נלמד מעוד ספרי עיון, נרחיב את אותה המודעות, נלך לקורסים, ננהל שיחות בנות עומק, נשאל שאלות משמעותיות את אותם עצמינו ואת נוספים, הוא למעשה קרב על אודות המצרים שבנו והוא לא נהיה מעוניינים להיכנע לסיטואציה, ולאט לאט נדע, נתרבה ונעלה מן המדינה אל מיהו שאנו באמת: “עם גדול מאוד ועצום”.
מעניין איך מה, בעצם קטן, שנוכל בעשיית כבר היום על מנת לפתוח את כל השינוי