כשבוני נודעה בת 42 זוהי חיה את אותה פעילות חלומותיה – בעלה אלן היווה מנכ”ל מטעם עסקים מסתיימת בהצלחה, הינם חיו במעונו חלל גדול בדרום קליפורניה, נסעו ברולס-רויס ופורשה, וטסו – במחלקה ראשונה – על כל האתר בטבע. מהווים טיפסו על גבי החומה הסינית, אך לא ידאגו שום לכלוך על חומות ירושלים.
הזוג היוו מכרים ב-2 חברות יהודיים: הטמפל הרפורמי המקומי, שבטקסים מתוכם בוני נתפסה משתתפת בודדת בשנה; ובקאונטרי קלאב היהודי המקומי, שבמשטחי הגולף מתוכם הזאת שיחקה באדיקות מספר זמן רב בשבעה ימים.
לבני הזוג כהן יש צורך בן ובת, שניהם למדו בקולג’ים מוצלחים. בעצם, השאיפה היחידה שאנו הצטרפו לטמפל הרפורמי הייתה על מנת שהבן שלם יוכל לחגוג בר מצוה. יכולים להיות שלחו גם את אותן הבת שיש ברשותם, שרי, ל”סנדיי סקול”, שהתהליך סוג של העשרה ישראלית בימיו של מכריע ביותר, נוני שרי קראה לזה “בית כלא”, ועזבה את המקום עם תום שנתיים.
ואז באחד מימי הסתיו בין השנים 1989, כשבוני יוצאת מעדנות בנושא אוטוסטרדת תחולת החיים של חלומותיה, קרה לחיית המחמד פתאום פנצ’ר. בתה שרי לביתנו מהקולג’ ובישרה על אודות הצטרפותה ליהודים בכדי יש”ו.
“אבל אתם יהודים”, בוני מלמלה.
“אנחנו יהודים”, שרי ירתה שוב, “אבל אנחנו ממש לא שומרים אמונה ישנה והוא לא שומרים שבת, ואף אחד במשפחה שברשותנו אינה יוצר זו, וכך גם אף אחד מהחברים שיש לנו. מוזר לשמור הסביבה את כל התורה. על כן מגיע יש”ו. בגלל שבלתי אפשרי לשמור את התורה.”
בוני ואלן איננו יוכלו דבר לומר. למקום עצמם אינו נמכר בשם כמעט כל מושג ביהדות, אבל הם היו משוכנעים שהרבי המתקיימות מטעם הטמפל יוכל לחשוף מחכה מול שרי את אותה טעותה התיאולוגית. מהווים גררו בו אל הרבי, שהם בקושי הכירו. אולם שרי התכוננה מראש והגיעה חמושה בחוברת “365 נבואות שמוכיחות שיש”ו הינו המשיח”. ניסיונותיו ששייך ל מנהיג הקהילה לתת תשובה בידה, נראו לדוגמא פעילות להילחם בטנק בעלי אקדח של מים. “שרי” נקרא אמר בנעימות, “אני אינם מתעתד להתווכח אתכם אודות המקורות. את כל ילדת יום הולדת מקסימה. אם ברשותכם חבורה מקסימה. והדבר הכי מומלץ בכל זאת המשפחה.”
דאז כמה קלישאות והפגישה הסתיימה.
כשהם התעופפו, הרבי לחש לאלן: “אל תדאג. אותם אבל תקופה. משמש יעבור.”
אבל משמש אינן. ששה חודשים את כל באיזה אופן, שרי התארסה לשאת נוצרי.
הסוד שאף אחד לא סיפר לכל המעוניינים
חברתה מקסימלית מטעם שרי השתתפה בצערם השייך המתעניין. “זאת כת מיסיונרית”, הזו הסכימה. “אבל אני בהחלט מכירת רב שהצליח לגשת משם את אותו הבן משה שלי.”
אלן הנואש התקשר לרב. והאינסטלטור אמר לנכס ש”הדרך היחידה בו אתם יכולים להתקרב לבת של העבודה זוהי להמשיך יהדות לבדכם, בדרך זו שתוכלו לענות לשאלות שלה. אני בהחלט אזמין את אותן הבת של החברה שלכם אליי להסב נוני וגם או גם זו תחליט אינו לבוא, הייתי מבקש ששניכם תבואו.”
אלן אמר בעקשנות לבוני, “אם שרי ממש לא תסכים להתקשר, לתוך תקבלי את אותם ההזמנה, בגלל שאני אינו קורה לבית מגורים מסוג אף אחד להסב, ובייחוד אינם לרב אורתודוכסי.”
ביממה חמישי בלילה, אלו לקחו את אותו שרי לפגוש את אותה הרב. אלו ישבו סביב שולחן דברי האוכל שממנו, והטכנאי הזמין בו להתקרב אליו לסעודה בשבת. “ממש לא מעוניינת”, הינה תשובתה הלקונית. ואז האב פנה אל הוריו, “בוני, אני באופן מיוחד אשמח או לחילופין את כל ואלן תבואו.”
ובוני ענתה, “בשמחה”. אלן בעט שבה מתחת לשולחן, אולם בסמוך היה מאוחר מידי.
ובשיטה זו מתארת בוני רק את השבת הראשונה הזאת: “היה לשיער מרחב שובב סופר, ששה הילדים בשני סויטות. נוני בכל מה שהיה למקום מהווים רצו לשתף שאינם דתיים. זה חפשו אותכם בגדול במיטה בטבע. ראיתי כולל בתוכו שמתייחס לאשתו כמו למשל נסיכה, וראיתי אישה שמגלה לבעלה כה כבוד. מהווים שרו ואמרו דברי תורה, וכל מה שהם כבר התקינו חושבים שזה נורמלי.”
בעל הבית נשארו שם או גם אחת לבוא בוקר. ולבסוף הרב שאל אותם, “נהניתם?”
אלן ענה בהתלהבות, “היה מקסים”.
“אז תבואו מחדש כל שבוע נוסף.”
“בסדר”, אלן הסכים.
אלו יצאו מהבית ובוני אמרה לבעלה, “אלה העובדים הכי רבים שפגשתי בחיים שלי, ואני דורש את אותם כל מה עם. או הנל היהדות, למה הם שומרים על הצוואה בכזאת סודיות? למה האדם סיפר עבורינו עליה קודם?”
דירת המרתף
ששה חודשים את אותה באופן זה בוני ואלן נסעו בפעם העיקרית לישראל, ולמדו מקצוע בעזרת מגוון רבנים מישיבת אש התורה. את אותו צהריים כל מי, מישהי לקחה את בוני לפגוש את אותן הרבנית דינה ויינברג, רעייתו השייך הרב נח ויינברג (זצ”ל) מייסד אש התורה. הרבנית ויינברג מנהלת רק את איה”ת, הסמינר להרכיב המתקיימות מטעם אש התורה, המיועד לנשים ולנערות צעירות במחיר נוף מדהים יהודי זריז.
בוני נכנסה לדירת שלוש וילות בינונית ועלובה בקומת מרתף, בשכונת קרית צאנז שבירושלים, ושאלה את אותה עצמה בהפתעה, “למה כמעט לכל הרוחות שמישהי תרצה להמשיך כאן?”
היא פגשה את הרבנית ויינברג, שלדעתה נודעה “האישה הכי נעימה וחכמה שפגשתי במהלך החיים שלי.” ובכל זאת, שום שבוני התכוונה להישאר במדרשה בעיקרם למספר דקות, זו התפעלה מהשיעורים ונשארה בלוח מאוד את כל הצהריים.
מאותו רגע של, לאורך כל הביקור שלהם בירושלים, בוני השתתפה בשיעורים רבים ומגוונים ב-איה”ת. באחד הימים הגיעו אליה בשורות לא נעימות מאמריקה: שרי נישאה לאותו אתר נוצרי בכנסיה. בוני הרגישה שהכאב מציף החברה שלך, “אם הבת שלי נתפסה זוכה בעיקרם לפנות אליכם ולטעום מהחוכמה היהודית, הסביבה לעוזרת שיש רבים ומגוונים לגמרי. בתוך הגחלים העוממות שהיא חלומותיה לצורך בתה, החל סליל העשן ללבוש הנכס הנקרא חלום הטוב ביותר. “מה אני בהחלט מסוגלת לעשות בשביל שהדבר לא יקרה לציין יהודיות נוספות?” בוני שהללו רק את עצמה, ואיה”ת הינה התשובה.
אות משמים
התקופה חלפו. בוני ואלן כהן המשיכו ללמוד מלאכה ויהדות, והתקדמו אט אט בשמירת המצוות. הם ככל הנראה גרו בסן פרננדו ואלי, ורכשו נכס בירושלים – בתור חלל נוסף במדינה. כשהמבנה הושלם בינואר 1994, הינם באו ארצה לביקור בן חמש זמן קבוע. “התאהבתי בארץ ישראל”, אומרת בוני, “ורציתי להישאר פה”. וכשהגיע איכות החיים לחזור לקליפורניה, בוני בכתה והתחננה לאלן להישאר דאז שבוע.
אלן סירב. “אני שלא מסוגל לעזוב את אותו המשרד באופן מעשי עת אף אחד לא נוסף”, זה התעקש. “אני נדרש לרכוש אותי. או גם את אותם דורש חלל שני בארץ, אני ראוי לשלם מכיסו להמציא אותו.”
לבסוף, נצחו הדמעות השייך אשתו. “בסדר, וכולי שבוע”, הנו נכנע, “אבל אחר רוצה לחזור עם חיוך. “די יחד עם הדמעות.”
הינם דחו את אותן הטיסה במשך השבוע. ובאמצע את הפעילות שבוע, ב-17 ביולי 1994, פרצה רעידת אינו רטוב הקטלנית “נורת’רידג’ ” בקליפורניה, בעוצמה השייך 6.7 בסולם ריכטר. 67 בני אדם נהרגו ברעידה, 8,700 נפצעו ונגרם פגיעה מטעם 20 מיליארד דולר.
הרעידה התרחשה ב-4:31 לנסוע בוקר. הנ”ל שימשו בוני ואלן חוזרים הביתה לפי התוכנית המקורית, הם שיש יש בכוחם לישון במיטותיהם, לא לא קרוב ממרכז הרעידה, כשהיא התרחשה.
אלן התקשר בתוך שותפו לכולם וביקש מהצלם לגלוש לביתם ולהווכח עד נשברו בכל שיער חלונות זכוכית. מגוון זמן ניכר את באיזה אופן, השותף התקשר ודיווח שהבית שאליהם ניזוק במיוחד, ושהעירייה גידרה אודותיו.
“אם היינו שבו, נגלה לנו שאנחנו נפצעים?” אלן שאל בדאגה.
“לא”. ענה לשיער חברו. “הייתם מתים. ארבע פעמים מתים.”
החבר ניסה לתאר מהו נמצא בית השינה שהם עושים. גשר תאורה במשקל 160 ק”ג שהיה מונח בעניין 2 הארוניות משני צידי מיטתם קפץ ונחת בדבר ראש המיטה, במקום שבה עשויים היוו לשהות ראשיהם וכתפיהם. מראת הזכוכית העבה מאחורי המיטה התנפצה לרסיסים מבוגרים, שחתכו את כל השמיכות כמו למשל גליוטינות. שידת מגרות מסיבית, שנמצאה לרוב בצידו אחר השייך חלל הבית נזרקה למרגלותיה הנקרא המיטה בכזאת כוח, שהמיטה קרסה לגמרי. הטלויזיה הגדולה ביותר שאיתם עפה מהמתלה בשבילה, ונחתה במרכז המיטה.
אלן ובוני ניתקו את כל השיחה והסתכלו משמש בנושא נולד. וכאשר אלו הצליחו גמר גמר לדבר, המלים הראשונות שלהם היו: “מה הם החיים? במספר מכוניות אני יהיה יכול לנהוג? מספר חופשות החברה שלך יכול לעשות? כמה משחקי גולף אני יהיה מסוגל לשחק? אנשים לא מחכים לעוד סימן מאלוקים.” וכבר באותו עת מהווים החליטו להעביר זמנם לארץ.
“הערכתי לבעלי נסקה אל על”, אומרת בוני. “הוא החליט לבצע לישראל בשיא ההצלחה, כשהעסק מהצלם טכנולוגי וצומח. אלן אינם ידע אפילו למצוא בעברית, נוני זה החליט שהעסק שממנו וכל הרווחים מהם תיכף אינו החלקים האלמנטריים בחייו.”
בוני עוצרת לזמן קצר וממשיכה, “צמצמנו את החיים שלנו. יחד עם זאת מראה שלמעשה שיפרנו הנל. בקליפורניה התקיימתי, אבל במדינה שלנו הייתי חיה.”
העובדות הכי מסובכת שעשיתי בחייכם שלי
שיש להן השנים הקורא כהן תרמו בנדיבות לאש התורה ולהוצאות התפעול של איה”ת, שנשארה באותה דירת שלוש צימרים. ב- 2000, כשנחנך המרכז העולמי העתידי השייך אש התורה, בעזרת מרחב המדרש החשוב והמרשים לגברים, בוני החליטה, “באמת הגיע זמן רב שנעשה פרויקט בשביל הנשים.”
הנוכחית הציגה את אותם הקטע בשבילה בפני הרב נח ויינברג: “יש לכולם חלום”, הזאת אמרה לנכס. “לבנות ארגון מיוחד, מבנה אינן ירתיע, כי אם להיפך, ימשוך ויעודד יצור להוסיף לגבי יהדותן”. הרב ויינברג עודד שבה, ובשיטה זו, כשהיא חמושה בברכתו שהיא הרב ויינברג, נותרה לבוני רק מצוקה אחת: מה מאוד זוהי אמורה לאתר אי אלו מליוני דולרים? “הדבר שהיה לכולם הכי קשה מאוד לבצע הוא לבקש משהו ממישהו. אמא שלי הינה מציגה, ‘את תמותי מצמא לצורך שתעזי למצוא ממישהו כוס מים’.”
את כל הסידורים הנותרים שהיו דורשים להרוויח בשביל לבצע את אותם חלומה מטעם בוני, זו גם עשתה באומץ ובחוכמה. הזאת ואלן מצוי חלקת קרקע בראשם ירושלים, הרסו את אותה הבניה שעמד בתוכו, ושכרו אדריכל שיתכנן כיתות בן 5 קומות שיכיל קבוצות מאורגנות, פינות פנימיה ל-72 צעירות, מוקד מולטימדיה, נוני ספורט אתגרי ושני מטבחים. אולם כל מה זוהי – אלו שהייתה קודם שחקנית גולף בקאנטרי קלאב ונהגה בפורשה – צריכה להתגבר ולבקש מחברים ומאנשים פרחים להעניק כסף?
בליבה פנימה, בוני הפכה כולו את אותם הגישה שלה. לא לוקחת, היא מספיקה. “הבנתי שאני אינן הייתי רוצה מהו כסף; אני בהחלט מספיקה להם הזדמנות למצוה הכי יחודית בעולם: לעשות תוספת של את אותם הדור אחר מסוג בחורות מדהימות שיינשאו ליהודים ויגדלו צאצאים יהודיים.”
ובכל זאת הוא למעשה שימש בשבילה סופר לא קל. הזו התגברה, זוהי התקשרה ביתי שהייתה משחקת איתה גולף. אנחנו מדברים על בקהליה סופר עשירה שתורמת כמעט בכל שנים הרבה יותר מ-30,000,000$ לצדקה. בימיו של הקאנטרי קלאב ששייכות להן, אלן סייע לבנה לפתוח בקריירה שהינו רצה, ובוני עשתה למענה בעלות רמה אחרות, כך הנקרא האמינה מסוג הולכת לקחת ממנה תרומת רב. בוני ישבה יחד חברתה, סיפרה לחיית המחמד בעניין החלום שלה, הראתה לרכבת התחתית אחר התוכניות, וביקשה תרומה.
העסק נתנה לעוזרת חיוך האדמה, נדה בראשה ואמרה, “בוני, הנו אינה הכיוון שלי בכל מקום.”
בוני חזרה הביתה ובכתה לאורך זמן קבוע. הנוכחית חשבה, “אם איננה מספיקה לכם, אזי מיהו יעניק עבורנו.” הזאת הרגישה כאילו עזבו בה לבדה בשליש הדרך לאוורסט. זו באה למקום הזאת בהליקופטר, אולם כשהיא ראתה את כל המצוק התלול שעומד לפניה, הנוכחית הבינה ל עליה לנוע את אותה שאר האמצעי לבדה, שסע מסורבלת רק את מהלך. כולם כשהיא מתאימה לגיוס כספי, כמו שנכה ברגליו מומלץ לטיפוס על אודות עלה.
נוני בוני אינה התייאשה. זו הבינה שזו הדרך לעוזרת להילחם בהתבוללות, להאיץ את כל המורשת היהודית בין בנות יהודיות, שבניגוד לבתה – נפתחה להן זמן שמתאפשר אמיתית להבדיל את אותו הכיף והאמת שביהדות.
זאת התקשרה ביתי עשירה, סיפרה שלה בעניין החלום לרכבת התחתית וביקשה מהדירה החדשה תרומה של מיליון דולר אמריקאי. ספר תורה מחיר אמרה המתקיימות מטעם עלולה תקופה לדמיין לגבי הנו, ושבוני תתקשר כל עוד שבוע. השבוע נמתח לחודש, ובוני קל מאוד פחדה לגשת אל. לסיכום אלן התעקש, “את מוכרחה לפנות אליה.”
“אני איננו מסוגלת”, בכתה בוני. הזאת ישבה בחדר השינה לחיית המחמד ובהתה בטלפון לאורך חצי עת. “לא הצלחתי לאסוף מספיק אומץ למען בהרמת את כל השפופרת. בכל פחדתי מסוג תגיד, ‘לא’.”
אלן דחק אותה. זו חייגה וחיכתה בנשימה עצורה. חברתה אמרה, “יש עבור המעוניינים חדישות נחשבות וחדשות רעות. איך את אותה מבקש למצוא קודם?”
“את הרעות”, מלמלה בוני, כשהלב לה דופק בפראות.
“אנחנו ממש לא רשאים להבטיח את זה בבת 1. הרי חילקנו זה לשלוש קיימת.” הקול עצר. “החדשות המוצלחות נקרא שהיינו נותנים לכל המעוניינים אחר המיליון דולרים.”
בוני פלטה אויר בנשיפה בכל קולנית שאלן שמע במדינה ממרחק אחר וילות.
בוני שחשה מעודדת מההצלחה, פנתה למחרת לביתך מיוחד, שתרמה 800,000$. “זה יהווה קל!” בוני מקורית, וחשבה שהיא תצליח לרכוש רק את התרומות זריז רצינית.
בוני לביתנו ופרצה את חומת תחום הנוחות שלה – בשאר אזורי מספר ימים יאריך. היא ערכת קמפיינים חוזרים ונשנים של מכתבים, מילאה וסגרה את המעטפות והדביקה את אותן בולים בעצמה. עלות ספר תורה טלפנה לאנשים, כשידה קופאת בדבר הטלפון בכל רק אחת מאריך. הזאת הפצירה בכל מי של פגשה. כשהיא אכלה במסעדה כשרה בניו יורק, היא יצרה יצירת קשר עם אתם מהשולחן הסמוך, וסיפרה לטכנאי של בונה מכללות בירושלים לנערות יהודיות. אלו תרמו 500$.
בוני הצליחה לגייס אט אט את אותה הסכום, ובית איה”ת נפתח בינואר 2014. “החיים שלי עוברים מכוחו ששייך ל אידיאל אחד: הדבר לעלות ליותר בנות, במיוחד איכות החיים כשכל כך הרבה מאוד בעלויות נטמעות ומתחתנות בשיתוף בני דתות כהנה וכהנה, נטולי אמתלה למעט העדר ידע ביהדות. אני בהחלט פשוט מעוניין לספק לתלות הנ”ל זמן שמתאפשר להעביר זמנם דרישה מושכלת היאך להתגורר את אותן חייהן מהסתכלות יהודית. גם כל מה שהענקנו לבת שברשותנו, רק את אופציה הנוכחית אינה קיבלה.”