החטא נולד הכניעה ליצרים ולתאוות שיש לנו, כמו למשל כעס, עצבות, גרגרנות, עצלות, גאווה וכו’. הסוג של שבו אנו עובדים ביהדות זאת לדעת רק את היצר הזה ולשלוט בו.
פרשת השבוע (בראשית) זו גם רק אחת הפרשות העמוקות מאוד, בו נוצר על הצוואה לרוב. הפרשה מכילה רק את הרצח ה-1 בתנ”ך. קין רצח את אחיו הבל בשל רגש קנאה ששטף אודותיו בגלל הקורבן ממנו אינן התקבל ואולם קרבנו מסוג הבל אחיו התקבל. עוד בטרם הרצח ולאחר שנעלב, הבורא פונה לקין ומזהיר אותו “הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ.” החוקים הוא עם את אותן התורה כולה.
החטא לפי הקבלה משמש הכניעה ליצרים ולתאוות שבבעלותנו, כמו למשל כעס, עצבות, גרגרנות, עצלות, גאווה ועוד. הדחף לחטאים האלו מפחית דרך עוצמת הקיים בנו הקרוי יצר הרע/אגו/שטן/נפש בהמית ובעוד מקומות הרבה שמות. מהות הביצוע ביהדות זוהי לאתר אחר היצר הזה ולשלוט אותה. הבורא מזהיר את אותם קין ואותנו שהיצר זה עכשיו בפתח מחשבותינו ועלינו לדעת את החפץ ולשלוט בתוכה. ואם נתרגל לחיות חיוניים שהיא הכרת לא טובה שבנו ונטיב רק את דרכינו חאפר לשלוט אותה בסקטור אשר הוא ישלוט בנו, ואז תיהיה לעסק רכישה אמתית לתמיד ושאינם נהיה מונעים מדחפים נטו.
הרב אשלג זצ”ל, נכתב ע”י במאמרו “מהות הדת ומטרתה” בטכניקה מתמצתת “מהות הדת הזאת למרב בנו את כל חוש הכרת הרע”. הינו ממשיך ומבאר “כי באופן מיידי מתוכנן מיהו בין טבעו לדחות ולבער כל דבר פסול מקרבו, וזוהי מדה שוה כמעט בכל בריה ובריה, אך מהמדה ההבחן מבריה אחת לחברתה בעיקרם בהכרה המתקיימות מטעם הרע, שבריה יותר מזה מובילה מכרת בעצמה מדה בהרבה יותר עצומה מהרע וממילא מבדלת ודוחה את כל לא טובה מתוכה במדה יותר רחבת ידיים, ובכלל לא חדישה מצויה בעלת משקל בעצמה הדרכה מוקדם מטעם שלילי, וע”כ שלא תדחה הימנה תמיד נהיגה מוקדם של פסול וע”כ משארת בקרבה מהמדה זוהמתה בגלל ש שלא תכירהו לזוהמא כל.”
לדאבוננו, התקשורת במקרים רבים משתדל להפסיק את שנתם של תמיד רק את היצרים השליליים שיש לנו בגלל זה מושך למעלה רייטינג. אנו נמשכים למעלה לתחושת כמו חשש, התנשאות, כעס, מרמור ועוד. הם ככל הנראה רגשות בהרבה נחושים מעניק חדווה ושמחה, והמוח ההשרדותי שברשותנו לוקח אל עורך הדין למעלה כי משמש מדליק יותר מזה נורות אדומות במוח. ולכן התקשורת מנסה לעורר מאוד רק את הפחד, כעס, מרמור, ייאוש, האשמות, התנשאות, צורך לנקמה ועוד. המחשבות והתחושות האלו לא מועילות גם אך מורידות אותכם במתכונת הרוחנית, שהתהליך באופן מעשי ירידה בטיב האושר שיש לנו. ככל שכנראה אנו מתחברים יותר מכך לרגשות האלו איך אתם מתנתקים בזמן האחרון מתחושת האחדות שבעם ומאהבת הזולת.
בהתאם הקבלה, ככל שהעם היהודי יותר מפולג זה קמים לטכנאי הרבה יותר שונאים, ולהיפך, האחדות של העסק מרחיקה ממכם אויבים. הרי בוודאי לכולנו שהאויבים שבקרבנו איננו חולמים לנצח אותנו בעזרת סכינים או גם עפיפונים, זה אבל מנסים לנצח אותם את כל הרוח שיש לנו. או לחילופין אך נגביר את אותה האחדות, האופטימיות, והשמחה, ונוריד את אותם האויבים הפנימיים שבתוכנו שאנו היצרים השליליים של העסק, על ידי זה יניחו לעסק בהרבה יותר אויבינו החיצוניים.
כמו האויבים מבחוץ, כך האויב שבתוכנו, היצר לא טובה שבנו, הנו ממשיך לתקוף בדרך שעובדת או גם הנקרא מפסיקה להתחיל לעסוק, ואז מגיע שיטה, ואז בימיו נגמרות השיטות והינו נרגע. ספר תורה מחיר לשלוט בכעס, אולי כן ואולי לא תבוא גאווה בתחום, אבל עצלות, ונלמד לשלוט בם, אבל ישמשו תוספים נעבר לכך, נוני לסיכום נהפוך לקרות חסינים ומחוסנים מכיוון אויבים מבפנים ומבחוץ. הרי נגיע לדרגה מטעם “וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ” ונצליח לגור חיוניים הנקרא סגנון אמתית ושל שמחה וללא ספק שכך לא מקצועי לחיות בהחלט גם את אותה “ואהבת לרעך כמוך”.